#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה מרחק אדם יכול ללכת בשבת	"אלפיים אמה חוץ מד' אמותיו&nbsp;<br>[במקום מוקף מחיצות כל המקום חשיב ד' אמות]<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פסיעות הוא אמה	"פסיעה בינונית [באדם בינוני]<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה מרחק יכול ללכת כליו ובהמתו בשבת	"כדין הבעלים<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מסר בהמתו לרועה שרגיל למסור לו איך מודדים התחום	"כרגלי הרועה ואפילו מסר לו ביו""ט<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו התחום לדבר ששייך לשני אנשים	"רק למקום ששניהם יכול ללכת<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השואל כלי מחבירו איך מודדים התחום	"אם שאל מער""ש כרגלי השואל&nbsp;<br>אם שאל בשבת כרגלי המשאיל<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשה ששאלה מים ומלח לעיסתה כמה מותר לטלטל	"כרגלי שניהם [משום שנתערב ביחד]<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בור של הפקר כמה מותר לטלטל	"כרגלי הממלא<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היה אצלו אורחים ושלח להם אוכל מה הדין לגבי תחומין	"כרגלי בעל הסעודה אא""כ זיכה להם מערב יו""ט<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אדם שלובש בגד של אדם אחר כמה מותר ללכת בשבת	"כרגלי הבעלים<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצוות לנכרי ללכת מחוץ לתחום	"אסור<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מסר אב בהמתו לבנו כמה מותר ללכת	"דעת השו""ע כרגלי האב<br>הרבה חולקים דאם רגיל מוסר לבנו כרגלי בנו אפילו שמסר לו בשבת<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מסר בהמתו לרועה נכרי שרגיל למסור לו איך מודדים התחום	"כרגלי הרועה ואפילו מסר לו ביו""ט<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש כמה רועים בעיר ומסר לאחד מהם ואינו רגיל למסור לו בדוקא כמה מותר ללכת	"דעת השו""ע שמודדים כרגלי הרועה<br>דעת כמה פוסקים כרגלי הבעלים<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם מסר בהמתו לשתי רועים בער""ש - כמה מותר לטלטל"	"דעת השו""ע כרגלי הבעלים ומשמע אף אם מסר מער""ש<br>רבים ס""ל דאם מסר מער""ש כרגלי שני הרועים<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מסר בהמתו לשתי רועים בשבת לענין תחומין	"כרגלי הבעלים<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מסר בהמתו לשתי רועים בער""ש ולא בירר לאיזה מהם ובשבת בירר כאחד מהם כפי מי מודדים&nbsp;"	"כרגלי הבעלים<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שחט בהמתו ביו""ט ומכר, כרגלי מי מותר לקחת את הבשר"	"כרגלי הלוקח משום שדעת הבעל הבית על כל הלקוחות<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהמה של רועה שמכר, כרגלי מי מותר ללכת	"אם דרכו לפעמים למכור כרגלי הלוקח [מאנשי העיר]<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלים המיוחדים לאחד מהאחים [אבל יש לכל האחים חלק] כמה מותר ללכת בשבת	"כרגלי אותו אח<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלים שאינם מיוחדים לאחד מהאחים כמה מותר ללכת בשבת	"למקום שכולם יכולים ללכת<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנים ששאלו חלוק זה ללכת בלילה וזה בבוקר כמה מותר ללכת עם זה	"כרגלי שניהם<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בהמה של שותפים ששחטו ביו""ט כמה מותר להוליך את הבשר"	"כרגלי שניהם&nbsp;<br>[משום דכל אחד יונק מחבירו בביה""ש]<br>במקום צורך יש להקל<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"חבית של יין של שותפים שחלקו ביו""ט כמה מותר להוליך את היין"	"כל אחד כחלקו [מדין ברירה]<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם לקח גחלת ביו""ט כמי מותר ללכת"	"כרגלי הנותן<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם הדליק ביו""ט משלהבת חברו כמי מותר ללכת"	"כרגלי מי שהדליק<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מילא מבור של יחיד כמה מותר לטלטל	"כרגלי הבעלים<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מילא מבור של אנשי העיר כמה מותר לטלטל	"כאנשי אותו העיר - מי שמילא<br>[אנשים מעיר אחרת רק כמקום שיכול ללכת כל אנשי העיר]<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נהרות המושכים ומעיינות הנובעים כרגלי מי	"כרגלי הממלא משום שלא קנו שביתה דניידי<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נהרות המושכים ומעיינות הנובעים שבאו מחוץ לתחום לתוך התחום האם מותר למלאות מהם	"כן דלא קנו שביתה<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"גשמים היורדים מערב יו""ט סמוך לעיר כרגלי מי"	"כרגלי אנשי האיש דסמכו עליהם<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"גשמים היורדים ביו""ט סמוך לעיר כרגלי מי"	"כרגלי הממלא<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מילא מים מבור של הפקר לצורך חבירו כמה מותר ללכת	"לדעת השו""ע כרגלי הממלא<br>הרבה חולקים<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מילא מים מבור של שותפים לצורך שותפו כמה מותר ללכת	"כרגלי עבור מי שמילאו עבורו<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שהיו פירות מופקדים אצל אחר כמה מותר ללכת איתם	"אם לשומר יש עליו אחריות כרגליו [אא""כ עומד הבעלים ליטול ביו""ט]<br>אם אין עליו אחריות [כגון שייחד קרן זוית] כבעלים<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שצז סעיף יז		
